Make your own free website on Tripod.com

ב''ה

 

בני  האנוסים בליסבון שבים הביתה

סיפור של גלות,סבל וגאולה, (וגם הרבה סבלנות)


 

נעם פש

ליסבון, פורטוגל,

שבט תשס"ה

 

 

"חמש מאות שנים חיכינו לרגע הזה... לרגע שבו יפתחו בפנינו השערים אל העם היהודי, העם שממנו הופרדו אבות אבותינו בכח הזרוע, ובגזירות איומות..."

ההתרגשות היתה גדולה, תחושה של אבן דרך היסטורית עמדה באויר. לא בכל יום התאפשר להם להתכנס בחפשיות כזו. אבל עכשיו – הגיעה השעה.

הם ישבו ועמדו שם, בספריה שבקומה השלישית של בית הכנסת "שערי תקוה" (כמה סימלי השם הזה!) בלב ליבה של העיר ליסבון, בירת פורטוגל, עשרות רבות של בני האנוסים, והקשיבו לדברים בלב הומה.

כל הרגשות שהיו בליבם, ובלב הוריהם והורי הוריהם במשך דורות רבים באו כאן אל ביטויים. געגועים ועצב, עם תקוה לימים אחרים וטובים יותר. בחזרה אל עמם ומולדתם...

 

קצת היסטוריה.

סיפורם של בני האנוסים הפורטוגזיים מתחיל שנים רבות לפני כן.

זה קרה בערך לפני 2,500 שנה, שיירות של יהודים החלו להתפזר ברחבי תבל ,אחד המקומות הטובים שמצאו היה חצי האי האיברי.

יש המרחיקים ואמדים את זמן הגעת היהודים לשם כבר בימי האימפריה הרומאית, עוד לפני חורבן הבית השני, ויש האומרים שהיגיעו רק מאוחר יותר. אבן שנמצאה בעיר "קסטלו דה ויד" ועליה חקוקים סמלים יהודיים, כמו מנורה לולב, אתרוג ושופר, מעיד כאלף עדים על הזמן העתיק שבו הגיעו היהודים לכאן.

החל "תור הזהב" של היהודים בחצי האי המרוחק. היהודים החלו לפתח עסקאות ענק,ולקבל את המקצועות הכי טובים, ספרד החלה להתעשר מהיהודים והפכה "לתור הזהב" של היהודים , אבל כך הכנסייה החלה לקנאת ביהודים מאד ולהעליל עליהם עלילות שווא ושקר מן שטיפת מח ולא זו בלבד אלא  שגם פרנינד ואיזבל המלכים,  פעלו נגדם,  ליהודים  עמדו שתי אפשרויות: או לצאת מספרד או להתנצר, בגירוש הגדול נאלצו לעזוב את ספרד כ- 180,000 יהודים. רבים ממגורשי ספרד הגיעו תחילה לארץ הקרובה, פורטוגל, שפתחה את שעריה בפניהם, לא לפני ששילמו על כך "כופר נפש" של סכום גדול. יהודי קשטיליה, הקרובים לגבול הפורטוגזי, עזבו ברובם אל פורטוגל השכנה. חלק מהמגורשים הצליחו להמלט  לארצות האסלאם, לאיטליה הולנד ובלגיה במשך שנים שלאחר מכן.

הרבה יהודים שחששו מהמשך הגזירות גם בפורטוגל (חשש שהתאמת בסוף) החליט למצוא לעצמו מקומות מרוחקים ונידחים שם עינה הבולשת של האינקווזיציה לא תגיע אליהם, כך היה בבלמונטה (ראה מסגרת) ובמקומות אחרים "מאחורי ההרים".

הממלכה הפורטוגזית קיבלה אותם בסבר פנים יפות בתחילה, שכן חשבו ליהנות מן העושר שהביאו עמם היהודים, וגם מן היכולות שלהם שיתרמו לכלכלה הפורטוגזית, שכל הזמן עמדה בתחרות עם השכנה המזרחית שלה, ספרד.

אבל לצערם של היהודים המלך דון מנואל אינו עומד בהבטחתו לתת מקלט בטוח ליהודים.

מלך פורטוגל התחתן עם נסיכתה של ספרד איזבל, והיא, שהיתה קתולית אדוקה, והיתה מושפעת מנזירי מסדר ה"ישועי" שהסיתו אותה כנגד היהודים, "רוצחיו של המשיח ישוע", שנאה את היהודים מאד, גם בגלל קנאתה בהם על הצלחתם. אחד התנאים שהותנו לפני הנישואים האלו, ולפני ההתקרבות בין הממלכות היה להחיל את חוקי הנצרות גם בפורטוגל, כך שגם היהודים שברחו מספרד נפלו בסופו של דבר בידיה של האינקויזיציה הפורטוגזית.

גרוע עוד יותר היה גורלם של היהודים שהחליטו להישאר בפורטוגל ולא לעזוב למקומות אחרים, כי המלך דון מנואל, שהיה שקרן וחלש אופי, אינו רוצה לאבד את השפע הכלכלי שהיהודים הביאו לארצו בעקבות הגירוש מספרד, ולכן אוסר את היציאה מארצו, ופשוט שולח את חייליו בליווי הנזירים הישועים והדומיניקנים "לגרור" את היהודים לכנסיות ולהטביל אותם של לנצרות.  

כל היהודים שגרו באותה עת בפורטוגל חוייבו להתנצר !

 

למרות ההתנצרות, לא תמו סבלותיהם של היהודים, ההמון הנוצרי הנבער, בעידודם של הכמרים והנזירים, התעללו ביהודים והתנכלו להם בכל מה שיכלו, חטיפות של ילדים יהודים בליל פסקווא (פסח של הנוצרים, החג שתלו את ישו) ועוד סוגים של התעללויות אין ספור.

חלק גדול מהיהודים מת על קידוש ה' - נשרף בלהבות על המוקד , וחלק התנצר אך בלב ובסתר שמר את זהותו, שמם של אנשים שעשו זאת היה "אנוסים" או בפורטוגזית (שפתה של פורטוגל): "MARANOS", מראנוס: אם נחלק את המילה הזו לשניים "מר- אנוס", זאת אומרת אנוסים מרי נפש (אדריאנה הסבירה לי את זה). בין הגויים כינוי זה היה לגנאי שמשמעו לא פחות מאשר "אוכלי החזיר" שכן היהודים אולצו לאכול חזיר בפרהסיה (בפני קהל גדול) בכדי להוכיח שבאמת עזבו את דת אבותיהם היהודית, וההוכחה הטובה ביותר לכך היתה אכילת החזיר, שהוא כ"כ מאוס בעיני היהודים.

לאחר כמה גילויים של "יהודים ישנים" יהודים הממשיכים בסתר לשמור על זהותם היהודית" החליטה הכנסייה הקתולית שבפורטוגל לעשות בית-דין של כופרי-דת שמו היה אינקוויזיציה. שיכלול בלשים לחיפוש יהודים נסתרים,השנאה של הקתולים ליהודים נפוצה  ברחבי חצי- האי האיברי,בית-הדין הזה היה גם לכופרים נוצרים שהתסלמו או התגיירו.

בכל דרך ניסו ה"קריפטו-יודיאוס", ה"יהודים המאולצים" לשמור עד כמה שניתן על אורח החיים היהודי, עד שאפילו כמה וכמה מנהגים מוזרים נכנסו, כמו למשל הצומות בימי השבת והחג... היהודים אמרו לעצמם  "אם בימי החול אנו נאלצים לאכול בשר לא כשר, הרי שלפחות בשבת נמנע מננו..." כך שבמשפחות רבות מבני האנוסים המנהג הוא לאכול דווקא דגים ולא בשר בימי שבת וחג. היו כאלו שהפכו את ימי השמחה לימים של צום שיהיו ל"כפרת עוונות, ואולי יראה ה' בחרפתינו ויחוס עלינו..."

את מנהג האנוסים הורישו "היהודים הישנים" (אנוסים) לבניהם והבנים לנכדים וכן הלאה... אך במשך הדורות הקושי לשמור על המסורת היהודית בסתר התעצם ו"הנוצרים חדשים" (אנוסים) התבוללו (התחתנו) עם הגויים.

לכל אחד מבני האנוסים שעימו שוחחתי, היה סיפור מעניין ומיוחד על הדרך שמצאה משפחתו לשמור על המורשת היהודים, ולו גם בדברים הקטנים והפשוטים ביותר. יש לזכור שבמשך מאות בשנים חרב הזעם של האינקיויציה (ראה מסגרת) התנופפה מעל לראשיהם של ה"נוצרים-החדשים", והפחד מפניה היה איום. החשש מפני הלשנה של השכנים הנוצרים, ולפעמים גם של מכרים יהודים עצמם, שעונו ע"י האינקוזיציה, גרם לאנוסים להסתיר עד כמה שאפשר את יהדותם.

למרות זאת יש משפחות שלמות שהצליחו להעביר מסר לנכד ולנין את עובדת יהדותם. לפעמים אפילו מנהגים בלתי אפשרי היה להעביר, ומה שנותר לעשות היה לפחות רק להעביר את הידיעה עצמה: "אנו יהודים! צריך להמשיך את השרשרת..." את האמירה הזאת נהוג היה לעשות אכשר היו כבר על ערש דוואי ומוראה של האינקוויזיציה לא הפחיד עוד. ככה קרה שבמשפחות רבות היו כל מיני מנהגים "מוזרים" וחסרי הסבר כמו הפרדה בין כלי מטבח כאלו ואחרים, או הדלקת נרות ביום שישי בלילה, מנהגים שלא היה להם הסבר כאשר נעשו, אך התקרב זמן פטירת אב המשפחה, או, ופעמים רבות היה כך, אם המשפחה, נתגלה הסוד, שהיו אלו מנהגים שנותרו מהמסורת היהודית של המשפחה.

"היו בתים שלא הניחו לאנשים שלא מבני המשפחה להיכנס כלל אל ביתם" – מספר ז'ואן גררא – "גם כאשר הייתי מביא חבר מבית הספר, סבתי, שהייתה יושבת על המרפסת בכניסה לבית, היתה מעבירה אותם חקירת שתי וערב, בכדי לוודא מאיזה משפחה הם. אם התברר שהם גם מבני ה"מאראנוס", אושרה כניסתם הביתה, אם לא – הם פשוט נשלחו חזרה לביתם... היא לא רצתה שיראו בבית שלנו מה שאינם צריכים לראות, וילכו לספר".

במהלך השנים הרבות מאז ניסו יהודים רבים לםשוב ליהדות בגלוי, אם בפורטוגל או מחוצה לה, ביניהם מפורסמים כמו דון יצחק אברבנאל (כן, זה שכתב את הפירוש על התורה) דונה גרציה נשיא (זאת שבנתה את חומות טבריה), שניהם נמלטו מפורטוגל השטופה ברוח הקנאות הישועית, וגם נזכיר את אוריאל דה קוסטה והקפיטאן ברוס בסטו ("בן ראש") שניהם עם סיפורים מעניינים ועצובים, שאספר לכם עוד בהמשך (אם המערכת תרשה לי...)

לא לפני שנים רבות החלו ה"יהודים הישנים" לחזור ליהדות. 

כיום חברות ישראליות מנסות למצא ולהשיב את היהודים הישנים הביתה.

 

 

סמינר האנוסים הראשון בפורטוגל.

ביום שישי י"ט בשבט תשס"ה הגיעו מנכ''ל ארגון "שבי-ישראל" מר מייקל פרוינד והמרכז הרוחני של הארגון הרב אליהו בירנבוים, לכנס בני האנוסים בפורטוגל שנערך בליסבון. בכנס דנו על עתידם של האנוסים, על מעמדם של האנוסים בהלכה, ועל מצבם אז והיום, וכמובן על בעיותיהם בשיבתם אל היהדות.

במוצאי שבת, עם תום הסמינר המרתק, אני ראיינתי את מר מייקל פרוינד, העוסק בהשבתם של "נדחי ישראל" מכל מקום שהם, אם עשרת השבטים שבהודו, צאצאי אנוסים באמריקה הדרומית ובחצי האי האיברי, או שבטים אבודים ברחבי אסיה. הוא הפך ל"מומחה" לענייני "היהודים הנסתרים". הנה הראיון:

 

שבוע טוב!

שבוע טוב גם לך!

כמות היהודים שהגיעה לפורטוגל היתה כ 180,000 ,חלקם מתו על קידוש ה',חלקם הקטנטון ברח, והשאר נהפך לאנוסים,כיום היכן נמצאים צאצאיהם (הבנים שלהם) של האנוסים? (לא רק בפורטוגל)

בפורטוגל האנוסים נמצאים בצפון, שאר האנוסים בעולם נמצאים במקומות כמו אנגולה מוזמביק (מושבות פורטוגזיות לשעבר - נ"פ) ,ועוד מקומות דומים באפריקה אך המיליונים(!) של האנוסים נמצאים בעיקר בברזיל.

מה העמותה שלכם מנסה לעשות?

היא מנסה למצוא את נידחי ישראל, לחפש אחרי עשרת השבטים הנעלמים.

איפה אתם עובדים?

בספרד ובפורטוגל, גם בכפר בלמונטה בצפון פורטוגל , במדינות מיזורם ומניפור בצפון מזרח הודו שם נמצאים צאצאי שבט בני המנשה (אבא שלי היה שם! – נ"פ), גם בפרו, ובימים האלה מתחיל פעילות למציאת אנוסים בברזיל.

איך אתם משיגים/מוצאים את האנוסים?

אנחנו עושים שיעורים ואירועים וככה נוצר "חבר מביא חבר",אבל בעיקר האנשים באים לבד וטוענים שהם זרע אנוסים, או שאנשים פשוט עושים על עצמם מן "חקר שורשים".

מה מצבם של האנוסים היום מבחינה דתית? מה דרוש שהחברה הישראלית תעשה?

לפני מספר חודשים, ביקרתי בפורטוגל עם הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמר שליט"א, במסגרת חגיגת 100 השנה לבית הכנסת בליסבון, והכנסת ספר תורה בעיר פורטו (צפון פורטוגל – נ"פ) שם הוא נפגש עם שתי קבוצות של בני אנוסים.

הרב התרגש מאוד מהמפגש, והכריז על כוונתו למנות ועדה של רבנים כדי לחקור את הנושא של האנוסים ולמצוא להם פתרון הלכתי לגבי מעמדם.

לדעתי, החברה הישראלית חייבת קודם כל להכיר בתופעה הזאת של בני האנוסים, שהם לא רק ענין של ספרי היסטוריה, אלא הם חיים וקיימים בשר ודם, ומבקשים בכל כוחם לחזור לעם ישראל. עלינו להושיט להם יד, לחבק אותם ולעודד אותם בדרכם חזרה אלינו,ולהמשיך לעשות ולשמוע, גם  אנחנו וגם הם.

תודה רבה לך מיכאל!

אין בעד מה.

 

 

 

 

מקבץ נידחי עמו ישראל

 

באופן טבעי בכנס היו גם בני האנוסים עצמם, אחת מהן, אדריאנה שמה, שהיא המנהלת של בית הכנסת של אנוסים "אהל יעקב", ששם גם ממוקם המרכז של בני האנוסים בליסבון שנקרא"החבר". אני שאלתי אותה כמה שאלות (הראיון נערך בפורטוגזית):

 

שלום אַדֵרִיאָנַה!

שלום נעם!

איך גילית שאת מצאצאי היהודים הניסתרים?

יום אחד קיבלתי מכתב מדוד שלי והוא סיפר לי על זה, הייתי מאוד מופתעת, אבל לא עבר זמן רב והתחלתי לחפש קצת את עצמי.  

 

למה רצית להקים בית כנסת?

רציתי להקים בית כנסת בגלל שהלה משמש כמועדון ליהודים, ושיכול למשוך עוד יהודים.

ואיך הצלחת להקים את הבית כנסת?

לפני הכול, אני לא הקמתי אותו, אלה שהקימו אותו היו היהודים שברחו ממערב אירופה, וכאשר היהודים האלה עברו לגור בארץ, בברזיל ובמקומות אחרים באירופה, בית כנסת נשאר ריק לכמה שנים,עד שהגיעו בני האנוסים וחידשו אותו.

 

איך הסתדרתם מבחינה דתית, בניהול של בית הכנסת?

הסתדרנו... השאלה היא גם איך נסתדר בעתיד... בימים אלה אנחנו בינתיים מסתדרים. הרב של הקהילה היהודית משמש גם לנו כרב, ומעביר לנו את המסרים. (לא בבית הכנסת שלנו, אלא ב"שערי תקוה", ביהכנ"ס של הקהילה היהודית בליסבון)

בראש השנה וביום כיפור באו שני בחורים (האחים שלי – נ"פ) להיות החזנים בתפילה, והיו לנו תפילות מאד מרגשות.

בכל ראש חודש יש לנו מסיבת ר"ח, יש ישעורים בכל יום ראשון, ועוד הרבה פעילויות.

תודה רבה לך אדריאנה!

תודה לך!

 

ראיינתי עוד שנים מבני האנוסים שמאד שונים זה מזה (למרות הדמיון בשם...); אחד בשם ז'ואן פאולה (יוסף פנחס/João Paula) שגדל בבית של יהודים אנוסים שהגיעו מפורטוגל למוזמביק מטעמים מסחריים (מוזמביק היא אחד המקומות הראשונים שגילו הימאים הפורטוגזיים) ושם הם שמרו מאד על מסורת יהודית. לעומתה פאולה ז'ואן  Paula João)) שגדלה וחיה בפורטוגל, משפחתה לא שמרה כ"כ על מסורת יהודית, ואפילו לא רצתה לשמור.

      

 שלום ז'ואן! שלום פאולה!

שלום לך!  

ז'ואן ופאולה,למה רציתם להיות יהודים?      

ז'ואן:זו הדת המובחרת,יש בה אמת יותר מכל שאר הדתות לכן הכי חשוב וטוב לחזור אליה.

פאולה: אני מרגישה מחויבות  בתור אחת מבני אנוסים לחזור ליהדות ולהמשיך לקיים את הדת עד ביאת הגואל.

פאולה,איך גילית שאת מבני האנוסים?

יום אחד דודה שלי, שנפטרה, אמרה לי.

ז'ואן,תן דוגמאות על דברים במסורת נסתרים ולאו שעשיתם בביתכם?

כל יום היינו קוראים טיפה תנ"ך ולומדים, היינו אפילו מחמירים (!) במה שידענו, למשל את נרות השבת היינו מדליקים בשמן דווקא ולא בשעווה! דברים נסתרים לא היה לנו כ"כ הרבה, כיוון שחיינו במוזמביק ולא בחצי האי האיברי, והפחד מךהנוצרים לא היה כ"כ גדול, אבל השתדלנו להיות צנועים בדתנו,למשל פעם אחת סבתא שלי התפללה קבלת שבת בלי מנגינה, בשקט ובפורטוגזית, שאלתי אותה מה היא עושה היא נבהלה וקראה לאימי... כל אותו היום הייתי מפוחד....

תודה רבא לך ז'ואן! תודה רבא לך פאולה!                  

העונג היה שלנו!

 

   

 

 

טוב, על האנוסים אפשר לספר עוד הרבה בלי סוף, כל יום אני שומע סיפורים חדשים, ועתיקים עוד יותר... ואם אתם באמת רוצים לדעת עוד ,או סתם לשלוח לי הארות והערות, אני כאן: noam@netcabo.pt

ולסיום: אני מתפלל ומקווה שנוכל להשיב את כל אחינו הנידחים; "אם יהיה נידחך בקצה השמים משם יקבצך השם ומשם יקחך..."

 

 

מסגרת 1

עוד במאה ה-12 הקימה הכנסייה את מוסד האינקוויזיציה, שמטרתו היתה "לנקות" את כל מי שלא האמין באמונה הנוצרית כמו שהוותיקן והאפיפיורים רצו.

הם קראו לזה "אינקוויזיציה" שמשמעותו "חקירה". השיטות שבהם היא השתמשה היו אכזריות במיוחד. באמצעות איומים ועינויים מהם הכריחו אנשים "להודות" בכל מיני דברים שהם לא עשו. ועוד יותר גרוע – להלשין על חברים שלהם ועל בני משפחה.

האינקוויזיציה הספרדית - שנולדה מאוחר יותר, רק במאה ה-15 – היתה הגרועה שבכולן, והיא חיפשה אחרי כל היהודים ה"אנוסים" (שקרו להם כל מיני שמות, תלוי במקום: "מאראנוס" "צ'ואטוס" "קריפטו-ז'ודיאוס" "קריסטוש-נובוש" ועוד) וכל מי שנמצא "אשם" בקיום מצוות היהדות הועלה המוקד ונשרף חיים. כל הרכוש של הנספים הועבר לידי הכנסייה, וזו היתה עוד סיבה להעליל על היהומדים העשירים דווקא.

לפורטוגל הגיעה האינקויזיציה רק בשנת 1531, ועד היום ישנה את הכיכר שבו הועלו ה"כופרים" (רובם יהודים) על המוקד, כשהם זועקים בקול "שמע ישראל". (אם מקשיבים טוב, אפשר עוד לשמוע את ההד…) הכיכר נקראת "רוסיו" (Rossio), והיא נמצאת במרכז העיר העתיקה של ליסבון, ליד המנזר הדומיניקני, שבה ישבו חוקרי האינקיוויזיציה.

השריפה של ה"כופרים" נקראה "אאוטו-דה-פה" (Auto-da-fé ) "מעשה האמונה".

האינקוויזיציה בפורטוגל בוטלה, רשמית, מאוחר מאד, רק בשנת 1837.

 

 

מסגרת 2

בלמונטה-כפר האנוסים בפורטוגל

בשנת 1493 (זמן הגירוש מספרד) יהודים רבים נמלטו לפורטוגל ביניהם היו 3 משפחות יהודיות, שרצו בכל כוחם לשמור על המסורת והדת היהודית.

לכן, לא נסעו אל אחת הערים, אלא הם מצאו לעצמם איזור מרוחק, הר ירוק ושליו באיזור שנקרא Serra da Estrela ("יער הכוכב") והקימו בו כפר משלהם, הם אמנם הכריזו על עצמם כ"נוצרים חדשים" (מאראנוס) אבל בסתר שמרו על המסורת היהודית, בכל מה שיכלו. השכנים הנוצרים היו רחוקים, וידה הארוכה של האינקויזיציה לא השיגה אותם. אבל הכל נשאר בהסתר ומחבוא.

כדי לא להתבולל בין הגויים, וכדי לשמור על המסורת התחתנו שלושת המשפחות היהודיות רק בינן לבין עצמן, כך ששמות המשפחה בכפר כולו הן תמיד דומים, (הנריקז, מנדס, אוליווירה) הכפר גדל במשך הזמן, אבל כמעט ולא הפריעו את מנוחתם.

מי ששמר בעיקר על המסורות היו דווקא הנשים, הסבתות והאימהות, והן היו אלה שדאגו לגחלת שלא תכבה מאות שנים, הם חינכו את הילדים ושמרו את השבתות, כי הגברים היו חייבים ללכת לכנסיה, ולסחור עם הגויים, ולהיראות בפניהם כנוצרים.

לפני כמה שנים הגיעו לבלמונטה כמה רבנים מעמותת "שבי ישראל" והרבנות הראשית, והיהודים ה"ישנים" חזרו ונעשו ליהודים "חדשים" כאשר לימדו אותם את כל הדינים ומסורות שנשתכחו מהם. לפני בערך כ10 שנים יהודי-צרפתי תרם להם בית-כנסת ומקווה, וכיום יש שמה חנויות עם שחיטה, מאפיות כשרות, מוזיאון יהודי ועוד.

עדיין, נשמרות בכפר מסורות מן הימים האפלים, מנהגים שמראים על העוצמה של האמונה היהודית, והרצון להמשיך אותה בכל דרך.